גמרא אי למעוטי נכרי הא קתני לה לקמן כו'. והא דלא מקשה כן על הא דנכסים שאין בהם מעילה דג"כ תני לה לקמן שור ש"י שנגח שור של הקדש כו' פטור הוא משום דלריו"ח לעיל אדרבה סתרן אהדדי כמש"כ בסמוך ורבא בלא"ה נשאר בקושיא לעיל:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 13b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם רבינא אמר למעוטי כו' תנ"ה יתר ע"כ אר"י כו'. עי' בתוי"ט ול"נ דגם במיתה דרשי ליה רבנן לענין כופר ובזה לא יסתיר את הירושלמי שהביאו התוס' (בגיטין ל ב) ד"ה וכי דכהת"כ למידה ומלמדה חוץ כו' ועמש"כ שם:
רש"י ד"ה והועד שיהיה לו בעל אחד כו' ובד"ה שוין כאחד בבעל אחד הן. לפי פירושו אפי' מכרו לאחר ליפטר וכ"מ להדיא בפירושו (לקמן ס"ד מד) ויותר מבואר בפי' (לקמן צח ב) ד"ה מכור ועמש"כ שם ולשון הנ"י שוין כאחד בבעלים החייבין ונכון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958