גמרא ת"ל זה הדבר. כצ"ל וכן ברש"י:
קריאה במקור
רש"ש על נדה · דף 46b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם אי דאורייתא קטן אוכל נבלות הוא ואין ב"ד מצווין עליו להפרישו. לכאורה קשה מזה לשיטת התוס' בשבת (קכא) דבהגיע לחינוך לכ"ע מצווין להפרישו. ועי' בהגר"א ז"ל או"ח סי' שמ"ג סק"ח:
שם ר"י תני לה ול"ס לה. עי' הגהות הב"ח ועמש"כ בעירובין (ד' צו ב) בס"ד. ואין סתירה עלי מפרש"י כאן שזווגם אהדדי. שלא פי' כן אלא בדעת המקשן:
תד"ה ריו"ח. ובהביא ב"ש נמי לא מיירי דא"כ כו'. תימה דא"נ דכלפני הזמן ג"כ לא א"ש דאכתי הוי התראת ספק דהא אותן שערות לא מהני אף אם יהיו לאח"ז דשומא נינהו עי' לקמן (מח ב). וי"ל בדוחק עפ"י מה שהבין המל"מ בפ"ב מהל' אישות הי"ח בשיטת ר"ת בתוס' לקמן (מט) בד"ה ואב"א. דלר"י בהביאה תוך הפרק אינה נעשית גדולה בהן עד שחשיכה. ואז נעשית גדולה על אותן השערות עצמן ע"ש. אולם בחדושי להרמב"ם הקשיתי עליו בזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c1ee84012b8f919f25ad010d217fb96b1d0340b5b0143e443bb357712f15f31