קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 6 · הלכה 7 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שקל. חצי סלע:

והן ראוין. שאין ניזונין בפחות:

נותנין להם סלע. דאי הוה ידע שיתייקרו המזונות ויצטרכו לסלע לא הוה אמר שקל:

אל תתנו וכו'. הרי מיחה בידם ולא עשאן יורשים אלא בענין זה:

למזון האשה והבנות וכו'. נותן כפי הצורך וכיון דבתורת חוב אכלי לאו כל כמיניה להפקיע חובם:

נותנין להם שקל והשאר מתפרנס מן הצדקה. דמצוה לקיים דברי המת והוא לא אמר יותר משקל:

עד שיכלו הנכסים. שהניח אביהן ואח"כ יתפרנסו מן הצדקה דמוטב שיתפרנסו משל אביהן ולא משל צדקה:

הדא פשטא שאילתא. ממשנתינו פשט אילפא השאלה ששאלו מברייתא זו:

דאילפא. אמר אשב על שפת הנהר אם לא אפשוט ממתני' כל הדינים ששנה ר' חייא הגדול בברייתא יזרקוני לים ושאלו ממנו ברייתא זו האומר תנו שקל וכו':

מה הוה מימר. מה היה אומר אילפא:

יעשה השליש מה שהושלש בידו. תנן במתני' משום דמצוה לקיים דברי המת ופשיט אילפא דה"נ אין נותנין להן אלא שקל והך מעשה איתא גם בבבלי בפרקין:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372