מי מתיר את הראשונות כו'. מה שפירשתי כאן בפנים הוא כפי פירוש היפ"מ וכתב שם שנהגו בזה היתר בימיהם ואפשר דעל עטרות כלות קאי וכהאי דאמר בפ"ק דגיטין רבינא אשכחי' למר בר רב אשי דהוי גדול כלילא לברתי' א"ל לא סבר לה מר הרם המצנפת וגי' א"ל דומיא דכ"ג בגברי. וכל זה הוא דוחק גדול לפרש היתר בדברים אלו וכהדא כו' קאי על רישא דמתני'. לכך נראה דה"פ דהש"ס שואל מי מתיר את הראשונות היינו עטרות חתנים. דקס"ד דרבנן בעלמא היא ואין לה רמז מן המקרא ואם נאמר דאפשר להתיר אותן כמו שהתירו רבותינו לאפיריון ועלה קאמר ר' יוסי בר בון מי שהוא מתיר כו' בלשון בתמיה דשאני עטרות חתנים דיש להן רמז קצת מן המקרא כהדא דריש גלותא והיה ר' יוחנן משבחו לומר חסדאין מילוי ואין לנו להתירה עד יערה רוח עלינו ממרום להחזיר עטרה ליושנה ויקוים בנו מקרא שכתוב אני ה' בעתה אחישנה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 15 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a31555fb2be470be532f8f26b907fb64e27daa4d49facdb23d5163455b353d00