ובא בעלה עליה כהן התרו בו שנים לוקה. וקשה דהא אפי' בעלה ישראל איתיה בלאו עליה כדאמרינן בבבלי פ"ק דיבמות דף י"א לא יוכל בעלה וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנטמאה למיקם עלה בלאו וכרבנן דפליגי על ר' יוסי בן כיפר התם ומשמע דלא פליג האי תלמודא בזה אבבלי כדמוכח מדאמר ריש פ' האשה רבה כאשר ציינתי שם וכן בפ"ק דמכילתין הל"ג זו שאין חייבין עליה כרת משמע אבל בלאו איתיה וצריך לומר דאע"ג דהוא בלאו עליה מ"מ אינו לוקה כמ"ש הה"מ בפ"א מא"ב הלכ"ב דהוי לאו שבכללות לדעת הרמב"ם ז"ל שהוא כולל שני דברים מניעת חזרת הגרושה ומניעת לבא על האשה אחרי אשר הוטמאה ואין לוקין עליו. אשל מחזיר גרושתו ודאי לוקה הוא כיון שפשוטו של מקנא הוא בכך. והילכך קאמר הכא בעלה כהן דלוקה עליה משום זונה. ומכאן ראיה גדולה וחזקה לדברי הרמב"ם ז"ל שם שכתב ממש בהאי לישנא דהכא וע"ש והמפרשים ז"ל טרחו וייגעו שם למצוא ראיה לדבריו דמסוגיא הבבלי פ' הבא על יבמתו אין הכרע כ"כ וע"ש והנך רואה דמפורש הכא בהדיא כדבריו וכלשונו ז"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a31555fb2be470be532f8f26b907fb64e27daa4d49facdb23d5163455b353d00