תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 9

ריב"ל אמר על הראשונה ור' בא אמר על האחרונה. עיי' בדברינו בפנים ולפ"ז שפיר מובן פסקי הרמב"ם ז"ל ופירושו בפי' המשניות דמפרש דב"ש וב"ה פליגי בזה הדין דפ"ק דב"ה סברי במקום שדרכן למכור סתומות והמוכר פתח יצא הקנקן לחולין וב"ש סברי דלא מהני הפתיחה רק כשיערם לגת ומפרש בירושלמי הכי דהגמ' ס"ל דקאי הפלוגתא דב"ש וב"ה אהא דבסמוך ופליגי על כל הג' בבות דלעיל ע"ז הקשה ר"ח דקשה על ב"ש למה לא מהני פתיחה על מוקף ולמה לא הוי כחמשה שקים בגורן ע"ז קאמרי ריב"ל ור' בא דע"כ לא שייך דב"ש וב"ה להא דלעיל וריב"ל ס"ל דע"כ בראשונה הושווה דלא שייך פלוגתא על בבא קמייתא דהא ע"כ משגפן וקרא שם נקנה הקנקן למעשר ולא מהני פתיחה אח"כ לכו"ע. וכן ר' בא קאמר דע"כ על האחרונה הושווה דלא שייך פלוגתא על הבבא אחרונה דע"כ לכו"ע מהני פתיחה ולא שייך בזה שום פלוגתא. ובזה ניחא הא דהרמב"ם ז"ל פסק בפ"ח מה' מע"ש בהא דבבא קמייתא משגפן קנה מעשר ולא מסיק האיך הדין בשפתחו אח"כ וכן בבבא בתרייתא פסק בפ"ג מה' תרומות ולא מסיק שם האיך הדין כשחזר ופתחו ואילו בבבא מציעתא פסק בפט"ו מה' תרומות כשחזר ופתחו עולות באחד ומאה ולמה לא נקט הדין כשחזר ופתחו בכל הנך בבות. וע"כ דבאלו בבות לא צריך כלל לאשמעינן דהא בזה ליכא כלל פלוגתא וליכא פלוגתא רק בבבא מציעתא ע"כ צריך לפסוק הדין בזה ופסק כב"ה והרמב"ם ז"ל פסק כשניהם כריב"ל וכר' בא. א"נ דר' בא ס"ל דאף על אחרונה הושווה ובפירושו להמשניות מפרש דע"כ לריב"ל ולר' בא לא שייך ההיא משנה לההא משנה דלעיל דהא ליכא פלוגתא לא בבבא קמייתא ולא בבבא בתרייתא ואי על אמציעתא פליגי לסמוך האי בבא לבסוף לפלוגתא דב"ש וב"ה וע"כ דמילתא אחריתא הוא. ובחיבורו פסק הלכה גם לפי פירושו במשניות ודוק:

סליק פירקא בס"ד