תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 7

א"ר מנא מחיצה תופסת כו'. עי' דברינו בפנים ועפ"ז יש לתרץ שפיר קושית התוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ו ע"א ד"ה אבל גבי נתכוין להוציא מעות מע"ש לחולין יחזרו דמים למקומן מקשין שם לפירש"י ז"ל וז"ל ועוד קשה דמשמע מתוך פירושו דהבהמה נתפסת בקדושה והמעות נתחללו וכי משום קנס נאמר יחזרו דמים למקומן והמוכר יאכל הבהמה חוץ לירושלים ול"ל שיחזור ויחלל לוקח קדושת הבהמה על מעותיו דהא אליבא דר' יהודה קיימין דסבר לקוח בכסף מעשר אינו נפדה עכ"ל ז"ל ולפ"ז מתורץ שפיר דהא יש לדקדק למה נקטו התוס' ז"ל דהא אליבא דר' יהודה קיימין דס"ל דלקוח בכסף מעשר אינו נפדה דלמה נקטו לר"י הא טהור בריחוק מקום לכו"ע אינו נפדה לקוח בכסף מעשר כמבואר בדברינו א"ו דכיון דלחכמים דר"י הא דאינו נפדה טהור בריחוק מקום הוא רק מדרבנן שפיר קאמרי רבנן יחזרו דמים למקומן וכל קושייתן הוא הא אליבא דר"י קיימין ולר"י לקוח בכסף מעשר אינו נפדה מדאורייתא וכיון דהכי הוא יש לתרץ קושייתם דהא גרסינן במס' מכות דף י"ט ע"ב דאין לוקין על חוץ לחומה אלא על מע"ש טהור שראה פני החומה והק' בתוס' ז"ל כיון דהלאו דלא תוכל לאכול בשעריך הוא רק במעשר שראה פני החומה א"כ למה לא יאכל מעשר שני חוץ לחומה הא כיון דליכא שום ל"ת במע"ש דלא ראה פני חומה ומתרצין שם דלעולם ליכא שום ל"ת על אכילתו אבל איסור עשה יש בו וצרת הכסף דמבטל באכילתו מ"ע דפדיון עיי"ש וא"כ לפ"ז בלקוח בכסף מע"ש דאין בו מ"ע דוצרת הכסף לר"י דס"ל כסף ראשון ולא כסף שני א"כ אין בו שום איסור על אכילתו וע"כ דאיסור אכילתו הוא מדרבנן ונמצא לפ"ז נ"מ בין ר"י לרבנן בלקוח בכסף מעשר דלרבנן איסור אכילתו הוא מדאורייתא משום דמדאורייתא מבטל באכילתו מ"ע ואסור פדיונו הוא מדרבנן ולר"י הוי איפכא איסור פדיונו הוא מדאורייתא ואבל איסור אכילתו הוא מדרבנן וכיון דהוא מדרבנן ממילא שפיר קאמרי רבנן יחזרו דמים למקומן כדברינו לעיל ודוק: