לא אתינן מיתני אלא מילה דדמייא למילה וכו' איזו היא קצרה שלו וכו'. למאי דמפרש הכא מתורץ דיוקא דהש"ס בבבלי פ"ב דשבועות דף י"ח ע"א א"ל רבה בר חנן לאביי א"כ מצינו ארוכה וקצרה בנדה ואנן במקדש תנן אלא משום דלא דמי ארוכה דהכא קצרה דהתם וכו' והכא מתרץ לה האי דיוקא דכדמיין להדדי הן דאמרינן ליה יצון וכי היכי דיוכל לפרוש בקצרה אלא דנראה דהש"ס דילן לא ניחא ליה לפרש הכא דהא בעיקר הדין עכ"פ לא דמיין קצרה דהכא לקצרה דהתם ויצון תקנתא היא ואם לא היצן אמרינן ליה אל תקרב אל תפרוש מיד כדאמר גם הכא לקמן והלכך לא תנן בהדיא קצרה וארוכה בנדה. וכן אמר התם להאי דרשה ותהי נדתה עליו וכדפי' התוס' שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: def911d9f08dcd0b2bb467fa0d19f72c820dc3bf3c419aa62b4736f97c7d6278