מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 4

מכיון שהיא אוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל כו'. קשיא דא"כ היכי משכחת לה לר"ש גיורת פתותה מבת ג' דכשרה לכהונה וי"ל שהטבילוה על דעת ב"ד וטבילה קמייתא לשם גירות הויא וכדאמר רב הונא בבבלי כתובות פ"ק דף י"א ומשמע דאפילו בקטן שאין בו דעת מיירי דסתמא קאמר מפני שזכות היא לו וכן נראה מסתימת דברי הרמב"ם בפ' י"ג מהל' א"ב הלכה ז' גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין שזכות הוא לו וזה דלא כדעת התוספות בפ"ק נערה דף מ"ד ד"ה הגיורת שנתגיירה בתה עמה שכתבו דבדוקא קתני נתגיירה עם אמה דאין מטבילין גר קטן על דעת בית דין אלא א"כ הוא תובע להתגייר וזאת פחותה מבת ג' אין בה דעת לתבוע ועייו בתי"ט סוף פרקין דלעיל שכתב להכריח כדעת התוס' ואינו מוכרח ובלא"ה יש לתמוה עליו שהרי התוס' לא כתבו אלא בקטן שאין בו דעת לתבוע כפחותה כו' שאין מטבילין אותו על דעת בית דין אבל על דעת אמו מטבילין וה"נ אכתי בידו לגיירו הוא דמאי שנא דעת אביו מדעת אמו וא"כ אזדא הוכחא דיליה ע"ש וכ"ת הא קי"ל אם הגדילו יכולין למחות ושמא ימחה הא ליתא דתקנתא מיהא איכא לישא נכרית ולגייר הבן ויתרצה בזה כשיגדיל ואם ימחה ימחה ועוד דמשמע מהתם דלא איתמר הגדילו יכולין למחות אלא אם הטבילוהו על דעת ב"ד: