פני משה על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2

גמ' תמן תנינן. זה הכתוב בספרי הדפוס בריש הסוגיא מסורס ומהופך בטעות דצריך לגרוס בתחלה הא דכתוב לקמן מתני' דר' עקיבא וכו' עד כר"ע ניקחין בכסף מעשר דכל זה קאי ארישא דהמתני' ואח"כ שייך האי תמן תנינן וכו' עד וכאן דרך חילול. ושייך שפיר עלה הא דלקמן א"ר חגיי מתני' אמרה כן וכו' ואלו למאי שנתהפך בטעות לא שייך כלל דברי ר' חגיי אהאי דר' ישמעאל ור"ע:

מתני' דר"ע. הא דלא ממעט במתני' אלא אלו מים ומלח וכו' כר"ע הוא דאתיא ודלא כדרשת ר' ישמעאל דלקמיה דאלו לדרשת ר' ישמעאל אימעוט נמי דגים וכו' דאיהו דריש מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ שנבראו מן הארץ במעשה בראשית ולאפוקי דגים דממיא איברו וחגבים מרקק נבראו וכמהין ופטריות אינן גדלין בארץ ור"ע הוא דדריש מה הפרט מפורש פרי מפרי וא"כ דגים נמי פרי מפרי נינהו וכן למאי דדריש מה הפרט מפורש שהן גם כן מכשירי פרי כלומר שמתקנין ואוכלין בהן איזה דבר א"כ איתרבו נמי חגבים שהן פרי מפרי ומכשירי פרי וכמהין ופטריות שהן גדלין באילן ונקראין פרי מפרי ומכשירי פרי וכדקאמר מה נפק מן ביניהון מהני דרשות דגים וכו' דכר"ע ניקחין בכסף מעשר:

תמן תנינן. הכתוב לעיל הכא הוא דשייך:

תמן תנינן. במתני' דלקמן. אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני כצ"ל ושביעית הכתוב כאן בספרים ט"ס הוא דאף דתנינן כן בשביעית בפ"ח מה שייך למירמי שביעית אמעשר שני ולקמן תנינן בהדיא גבי מעשר שני הכי ופריך מהתם דקתני יאכל כנגדן שהלוקח יאכל ממעות שלו בקדושת מעשר בירושלים כפי אותן המעות שהוציא בדברים הללו וסתמא קתני דמשמע בין שוגג בין מזיד והכא במתני' את אמר הכין דאם לקח פירות או בהמה בשוגג קנסינן ליה למוכר ויחזרו דמים למקומן ואמאי לא קנסינן התם נמי למוכר שיחזיר הדמים למקומן:

איתפלגון. בשינויא דהך רומיא ר' חייה בר יוסף ושמואל דחד אמר כאן במתני' דלקמן דרך מכירה מיירי והמקח קיים ולא קנסינן ליה להמוכר לפיכך צריך הלוקח שיאכל כנגדן וכאן במתני' בדרך חילול מיירי שאמר לו המעות של המעשר הללו יהיו מחוללין על הפירות או על הבהמה שלך והלוקח דקתני לאו דווקא הוא אלא דהיינו המחלל ומשום דמחלל עם חבירו נקט לה בלישנא דהלוקח וכיון דקיי"ל כחכמים דר"מ בהלכה דלעיל דאין מחללין מעות מעשר שני על שום דבר כ"א דוקא על השחוטין אף בדיעבד אינן מחוללין ויחזרו הדמים למקומן:

וחרנה. ואידך אמר דתרווייהו בדרך מכירה מיירי וכאן בהמתני' בשהמוכר קיים קנסינן ליה דלא נקנה המקח ויחזיר הדמים למקומן וכאן במתני' דלקמן מיירי שהלך לו המוכר או שמת וא"א להחזיר הדמים לפיכך צריך הלוקח שיאכל כנגדן:

ולא ידענא וכו'. ולא ידעינן מי משניהם משני כך או כך דלא מסיימי אלא מן מה דא"ר יוסי בשם שמואל לקמן על המתני' דאין לוקחין עבדים וכו' דנקנה המקח ולא קנסינן ליה להמוכר א"כ ש"מ דשמואל הוא דאמר האי שינויא כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול: