פני משה על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 4

א"ר חגיי מתניתא אמרה כן. ממתני' דלקמן בפ"ג שמעינן בהדיא כן שאין מחללין מעות מעשר על הפירות בריחוק מקום והיינו בחוץ לירושלים כדתנן במתני' שם מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך לו ולחבירו פירות אומר לו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך וכו' אלמא דוקא בירושלים הוא דיכול לחלל המעות מעשר שלו על פירות חולין של חבירו אבל לא בריחוק מקום ומכיון שכן שפיר מיתוקמא מתני' דהכא בדרך חילול שאם חילל מעות מעשר בחוץ לירושלים על הפירות או על הבהמה לא עשה כלום שאין מחללין מעות מעשר על הפירות בריחוק מקום ולפיכך יחזרו דמים למקומן:

אמרה. ר' חגיי להאי מלתא קומי ר' אבינא וקלסיה וכשאמרה קומי ר' ירמיה קנתריה והקשה לו והתנינן שם מתני' דבתרה מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על הפירות ההם אלמא דמחללין מעות מעשר אף על הפירות שהן חוץ לירושלים ומשני שנייא היא שהיה אחד מקום כלומר מהאי מתני' ל"ק דלעולם אין המעות מתחלל על הפירות בריחוק מקום והאי מתני' שאני דמיהת אחד מהן או המעות או הפירות הן במקום כלומר בירושלים כדתנינן שם ברישא פירות בירושלים ומעות במדינה מעות בירושלים ופירות במדינה אומר וכו' אבל היכא דתרווייהו חוץ לירושלים הן וכגוונא דאיירי במתני' דהכא אין מחללין המעות על הפירות בריחוק מקום:

כד נפק ר' חגיי. מבית המדרש אשכח חדא ברייתא דתני מעות ופירות וכו' כלומר בין שתיהן בירושלים או שתיהן במדינה מחללין ואמר אם הוה שמע ר' ירמיה הדא מילתא יאות הוא שקנטר אותי דהשתא ש"מ דמתחללין המעות מעשר בריחוק מקום:

בעא ר' חגיי מחזיר ביה. ממה שאמר להביא ראיה להמתני' דאינו מתחלל בריחוק מקום דע"כ לא מיתוקמא המתני' בדרך חילול דא"כ קשיא מהאי ברייתא דשמעינן דמתחללין המעות בריחוק מקום וא"ל ר' זעירא לא תחזור בך דלעולם מתני' דהכא בדרך חילול מיתוקמא ול"ק מהאי ברייתא דהא אמר ר' אלעזר דפלוגתא דר"מ ורבנן בהתוספתא שהובאה בהלכה דלעיל אם מחללין מעות מעשר על נקבת בעל מום ועל שאר בהמה חיה ועוף או לא היינו במעשר שני של דמאי דבהא קאמר ר"מ דמחללין דאין במעות אלא ספק קדושת מעשר שני אבל בודאי לא פליג ר"מ דאין מחללין לא על הפירות ולא על הבהמה חיה ועוף כ"א על השחוטין והשתא מתני' דהכא דבודאי מיירי ככ"ע מיתוקמא ומשום שמעות מעשר שני של ודאי אין מחללין אותן בריחוק מקום והאי ברייתא דשמעינן דמחללין בריחוק מקום במעות מע"ש של דמאי הוא וכר"מ:

מן דאמר ר' אלעזר דר"מ היא. תשובת ר' חגיי הוא וכלומר דאכתי לא ניחא דהא מן האי דאמר ר"א דלא פליגי אלא בדמאי א"כ ע"כ הוא כדקאמרת דר"מ הוא הך ברייתא דקתני דמחללין בריחוק מקום ובשל דמאי איירי:

הדא אמרה היא דמאי היא ודאי. כלומר ש"מ מיהת דלרבנן אין חילוק והיא דמאי והיא ודאי אין מחללין המעות על הפירות בריחוק מקום והשתא האי ברייתא גופה קשיא לי דהא סתמא קתני ומהיכי תיתי לפרשה דבשל דמאי איירי ולאוקמה כרבי מאיר ולא כרבנן אלא ודאי דהאי מילתא ליתא כלל דלעולם מעות מעשר מתחללין בדיעבד על הפירות אף בריחוק מקום ומתני' דהכא לא מיתוקמא כלל בדרך חילול כדבעינא לאוקמי מעיקרא וכחכמים דר"מ דהתוספתא דשאני התם דלא אסרי רבנן אלא מטעמא שמא יגדל מהן עדרים ור"מ לא גזור אבל בשאר פירות דליכא האי חששא איכא למימר דלכ"ע מיהת בדיעבד מתחללין ומתני' בדרך מכירה מיתפרשא ומיתרצא האי רומיא ממתני' דלקמן כדמתרץ האי מ"ד כאן כשהמוכר קיים וכו'. ושפיר עבדי דהדרי בי: