ריטב"א על סוכה · דף 32a

ג״ה כפוף קווץ הוא מלשון קוצים וי״ג כווץ כלו׳‎ שעשוי קמטים קמטים ושניהם פסולים מספיק׳‎ ורבינו אלפסי ז״ל גורם לתרוייהו:

אמר רבא האי לולבא דסליק בחד הוצא.‎ פרש״י ‎ז״ל שאין לו עלין אלא מצד א'. ואחרים פירשו שאין רוב עליו כפולין אלא שעולין אחת אחת ושניהן פסולים ומדקא׳‎ בעל מום הוא נר׳‎ שפסולו מגופו ופסול כל שבעה אפילו בזמן הזה וי״א שאין פסולו אלא מפני שאינו הדר וביום א׳‎ בלבד ואפשר לדון כן לפי פי׳‎ האחרון אבל לא לפרש״י ז״ל:

אמר ר״פ נפרצו עליו דעביד כחופי׳‎ הא א״ש לפי׳‎ הראב״ד שפי׳‎ נפרצו העלין לארכן לשתים כדרך שעושין האומנין לעשות מהן קופות כי העלין נקראין הוצי כדאמרינן לעיל דסליק בחד הוצא וכשמחלקין אחד לשנים או לד׳‎ נקראין חופיא וכדאמרי׳‎ בפ׳‎ הגוזל האי מאן דגזל לולב ועבדינהו הוצי כלו׳‎ שניתק העלין ממנו קני גזל הוצי ועבדינהו חיפא קני והיינו כשחלק ההוצין לשתים או לג׳‎ דעביד בהו שינוי מעשה ואלו לפי׳‎ ר׳‎ האלפסי ז״ל לא א״ש שדוחק היא לו׳‎ דגזל לולבא ועבדיה הוצי שחלק הלולב לשני׳‎ ושדרתו והוצי ועבדיה חופיא שגזל חצי לולב וניתק העלין ממנו וגם בירושלמי מוכיח כפירוש הראב״ד דקאמר נפרצו עליו נעשה כמי שנחלקה התיומת דאלמא כשם שחלוק התיומת הוא שנחלקו במקום רחבן א׳‎ לשתים דארכן דאלו לפירוש הרי״ף ז״ל מה ענין נחלקה התיומת שהוא חלוק העלין לנפרצו עליו שהעלין שלמין אלא שניתקו חבורן ודינו של ר׳‎ אלפסי ז״ל לא נא׳‎ בגמרא לפי שהוא פשוט שכל שניתקין ממקום חיבורן עד שאין עומדין מאליהם כדרך גדילתן פסול ואע״פ שעומדין ע״י אגד ובלבד כשרוב העלין כן אבל במעוטן ושיהא שדרו של לולב מכוסה מעלין כשר:

ואימא חרות בעי׳‎ כפות וליכא כלו׳‎ דבעי׳‎ שיהא ראוי לכפית׳‎ משא״כ בחרות:

ואימא תרתי כפי דחמרי.‎ פי׳‎ ‎שאינו יוצא אלא בשני לולבין ומהדרי׳‎ כפת כתיב ואימ׳‎ חדא כלומר עלה אחת ההיא כף קרו לי':