ריטב"א על סוכה · דף 24b

מ״ט דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כו׳‎ ת״ל ספר. פירוש לאו כלל ופרט הוא דא״כ אין בכלל אלא מה שבפרט ספר אין מידי אחרינא לא אלא רבי יוסי כלל ופרט וכלל דרש וכתב כלל ספר פרט ונתן בידה חזר וכלל והתלמוד קיצר לשונו ודכוותא בתלמודא:

ורבנן אי כתב בספ׳‎ כדקאמרת אבל השתא דכתיב ספר לישנא דספר אינו ענין כתיבה שיהא פרט אחר כלל אלא ענין סיפור דברים של כריתות שיכתוב בגט דברי כריתות וכגון הרי את מותרת לכל אדם:

ורבנן האי וכתב מאי עבדי ליה. פירוש דליכתוב קרא ספר כריתות ונתן בידה והוה משמע שיתן בידה דבר כריתות ואנא ילפינא מקדושין דמתגרשת בשטר א״נ דממילא משמע דמידי בר נתינה הוא ולא דברים בלחוד ופרקינן דאה״נ דשמעינן מהכא דסגי בשטר מיהו הוה ס״ד דסגי בכסף נמי דומיא דקדושין קמ״ל וכתב שהוא מיותר לדרשא דבכתיבה מתגרשת ולא בכסף:

ורבי יוסי הגלילי האי נפקא ליה מספר ספר כורתה ואין ד״א כורתה. ורבנן האי ספר כריתות מאי עבדי ליה. פי׳‎ דאי לספירת דברים לימא ספר גרושין מאי כריתות. ופריק מיבעי להו לדבר הכורת בינו לבינה שלא תהא אסורה מחמתו כל ימי חייה בשום דבר דאלו כל ימי חייו או חיי פלוני כריתות הוא כדפרישית בדוכתה:

דתניא ה״ז גיטך ע״מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי לעולם דקתני סיפא אכלהו קאי שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות. וא״ל שלא תלכי לבית אביך לעולם אמאי לא הוי כריתות דהא אם מכר אביה בית זה או נתנו לאחר או שמת יכולה היא לילך שהנודר לבית חברו שלא יכנס שם מת או מוכר מותר ליכנס שם כדאיתא בנדרים ואפי׳‎ אמר לבית זה שהוא של אביך דהשתא אע״ג דמית או מכרו אסורה לילך שם נפיל אזדא כדאמרי׳‎ במשכיר בית זה בפרק המקבל ומותרת לילך שם וכיון שאפשר בנפילה דמשתריא ביה כריתות הוי והכי איתא בירושלמי בהדיא וי״ל דהכא מיירי כשאמר לה שלא תלכי לבית זה של אביך דהשתא מיתסרא בה כל ימי חייה ואפי׳‎ נפל ותנא לא נקט לישנא דבעל בדוקא אלא דקתני שהתנה עליה שלא תלך לעולם בשום צד לבית שהוא של אביה ושאמר זה בלשון מספיק כראוי:

כל ל׳‎ ה״ז כריתות. פי׳‎ ומותרת לינשא מיד ולא חיישינן שתבטל תנאה בידים כדברירנא בדוכתיה בס״ד:

העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה. פי׳‎ ואינה סמוכה עליהם כשרה:

א״ר אחא כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. פי׳‎ שהרוח מנענע׳‎ פסולה ומתני׳‎ אוקימנא באילנות קשין ודנקיט נופיהן בהוצא ודפנא:

ת״ש היו שם. פירוש בפסי ביראות גדר או אילן כו׳‎ כל דירה שתשמישה לאויר פי׳‎ שאינה עשויה לדור בה קבע אין מטלטל בה מדרבנן אלא בד׳‎ אמות בלבד אלא אם כן הוא בית סאתים בלבד ולא יותר: