חדושי הרא"ה על כתובות · דף 10b

ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל ברבי אמר לי' ר' בעלתי ולא מצאתי דם אמרה ליה ר' עדיין בתולה אני אמר לה הביאו לי שתי שפחות אחת בתולה ואחת בעול' הביאו לו שתי שפחות והושיבן על פי חביות של יין בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף הושיבה ואין ריחה נודף אמר לו לך זכי במיקחך וליבדוק מעיקרא בגו' דידה גמר' הוה שמיע' ליה מעשה לא הוה חזי וסבר לא קים ליה בגוה דמלת' שפיר ולאי אורח ארעא לזלזולי בנות ישראל. ההוא דאת' לקמי' דר"ג הזקן אמ' לו ר' בעלתי ולא מצאתי דם אמר' בתול' שלמ' נבעלתי אלא ממשפחת דורקטי אני שאין לה' לא דם נדה ולא דם בתולי' בדק ר"ג בקרובותיה ונמצא כדבריה אמר לו לך זכה במקחך אשריך שזכית לדורקטו. אמר ר' חנינא תנחומין של הבל נחמו ר"ג לאותו האיש דתני ר' חייא כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפין לאשה ותנא משום רבי מאיר כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין. איתמר ר' ירמי' אמר זכי במקחך אמ' לי' ר"י בר אבון אמ' נתחייבת במקחך אמ' לי' בשלמ' למ"ד נתחייבת היינו דר"ח אלא למ"ד זכה מאי זכות' דלא אתי לספק נד' ההוא דאת' לקמי' דר' א"ל בעלתי ולא מצאתי דם אמר' לי' ר' בתול' הייתי ושני בצרות הוי ראה ר' שפניהם שחורים צוה עליהם והכניסום למרחץ והאכילום והשקום והכניסום לחופה ובעל ומצא דם א' לי' לך זכה במקחך קרא עליהם ר' צפד עור' על עצמם יבש היה כעץ:

מתני' בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתה מאתים ויש להם טענת בתולי' הגיורת והשבוי' והשפחה שנפדו ושנתגיירו שנשתחרו פחותות מבנו' ג' שנים ויום א' כתובתן מאתי' ויש להן טענת בתולים:

גמ' ומי הואי כלומ' בימי משה א"ר אכל תמרי' אל יור' ואע"ג דמעליאן בתר נהמא לפי שעתא טרדן מידי דהוה אחמר':