תניא ופרשו את השמלה מלמד שבאין כו' עד דברים ככתבן שמלה ממש דברים כפשטן. נראין דבעינן דבעל וטען טענת בתולים ומתוך טענת בתולים הביא עדים וכן הם דברים ככתבן. והא דתני רבי יונה את בתי נתתי לאיש הזה ולא ליבם. אתיא דלא כר' אליעזר בן יעקב דאלו אליבי' בלאו הכי נמי מימעיט דהא ליכא טענ' בתולים דמןהאירוסין ליכא למימ' דא"כ נתתי קרינא בי'. וי"א דלא בעי' אלא דבעל וראוי לפרוש השלמ' וראוי לטענת בתולים ואע"ג דלא טען וקמא עיקר. והכי אית' בירוש' בהדיא:
קריאה במקור
חדושי הרא"ה על כתובות · דף 46a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1956
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011247870205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 389cd31efc79aab42dd6065de98624e796d1dca76d125b19f68977382364ba6a