הלוקח בהמה מחבירו בערב יו"ט אע"פ שלא נתנו לו אלא ביו"ט הרי היא כרגלי הרועה פי' רבותא נקט דלא מבעיא בהמה שעמדה בבית שמעון שהוא כרגלי הרועה שלו שכל בהמה שיש בבית שמעון אינו רוצה שתקנה שביתה אצלו אלא בבית הרועה שלו אלא אפילו אם קנה שמעון בהמה מראובן וראובן לא נתנה לו אלא ביו"ט כיון שכבר מכרה לו מאתמול אע"פ שעמד בבית המוכר כעמדה בבית שמעון דמיא וכיון דכאילו עמדה בבית שמעון דמיא הוה היא כרגלי הרועה של שמעון למדנו מדברי ר' דוסא שבהמתו של אדם לא קנתה שביתה אצלו אלא אצל הרועה שלו והיכא תני במתני' המוסר בהמה לרועה ביו"ט הרי היא כרגלי המוסר:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על ביצה · דף 37b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאיסור מוקצה לא חששי גם מה שפירשתי במהדורא קמא אינו נראה לי שאע"פ שקנה מן המדבריות כשקנה כל א' ונעשה מוכן אצלו נעשה מוכן לכל ישראל ואין לומר שאצלו יהא מוכן ולחבירו יהא מקצה אלא כך נראה לי לפרש הבהמה הרועה מן המחובר ביו"ט הרי היא הרועה מן המקצה ואבריה יונקין מן המקצה ואנו שוחטין אותה ביו"ט ואוכלין אותה אלמא לא חיישי' ליניק' דמקצה ולאיסור יניק' דתחומין היכי חיישי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 291cb0d50f8ed7ff843b8b94699469fc24e9816b8fb3d794297c1726bdf94dfc