גמרא, ניחום ליה אגב אימיה, עי' בר"ן פ"ב דביצה בההי' דממלאה אשה חבית מים שהעל' דריבוי הוי בישול גמור מדאורייתא, וההיא דהכא דניחום אגב אמיה, והיינו ע"י נכרי דשבות דאמירה לנכרי מותר לצורך חולה.
ותמוה לי דא"כ ל"ל לומר דאגב אימיה נתיר לכתחילה להחם ע"י נכרי, ומה הפרש בין זה לזה כיון דריבוי הוי ג"כ מלאכה דאורייתא, וצ"ע, ואולי י"ל דע"י נכרי היינו לומר לי' דניחום מים לאימיה, והנכרי מעצמו ימלא הקדרה מים, וזה אינו בצווי הישראל:
ותמוה לי דא"כ ל"ל לומר דאגב אימיה נתיר לכתחילה להחם ע"י נכרי, ומה הפרש בין זה לזה כיון דריבוי הוי ג"כ מלאכה דאורייתא, וצ"ע, ואולי י"ל דע"י נכרי היינו לומר לי' דניחום מים לאימיה, והנכרי מעצמו ימלא הקדרה מים, וזה אינו בצווי הישראל: