אימור דשמעת לי' לר"י מוקצה מחמת מיאוס וכו', כ' תוס' דלמסקנא לא קיימא הכי, ורצונם לומר דודאי לא הו"מ הש"ס למדחי הא לא הוה דומי' דיה"כ דאין זה ברור כל כך דבעי' דומי' דיה"כ דרב אשי הא דחדית לן הך אבל אמוראי דמוקי להא משום מוקצה והכנה לית להו דבעי' דומי', משו"ה דחי הש"ס דלמא ע"כ לא קאמר אלא במחמת מיאוס, ולא הו"מ לחזור ולדחות ולומר אדרבא מחמת איסור חמיר טפי כבמסקנא, דא"כ כר"מ נמי אתי' ואמאי נסבין למימר ר' יהודה כיון דהשתא לא אסקו אדעתי' דבעי' דומי' דיה"כ:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על חולין · מהדורא תנינא · דף 14b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c1932d8ea2fc27cf601de85b135eb6a1e112a0e1d32a632aa0267475cd433e5