חידושי חתם סופר על חולין · דף 54b

שב בני שב וכו' י"ל ר' חנא פתוראה נמי ידע דאין בעלי אומניות עומדים בפני ת"ח דאל"ה כבר הי' עומד לפניו ברחוק ד' אמות. אך סבר בפני עושי מצוה בשעתא עומדים דחשובי יותר מת"ח ע"כ כשראה שמבקש דינרי לשעורי טריפתא וה"ל עוסק במצוה אז בקש לעמוד ולא הניחו דאפי' בפני עושי מצוה בשעתה נמי אין עומדין אלא מפני מביאי בכורים שלא יהא מכשילן לע"ל. ונראה משו"ה לא הניחו להחמיר על עצמו לעמוד ואמר משום שמקיל בכבוד ת"ח לומר מצוה בשעתה עדיף מיניהו וליתא דאינהו עדיפא:

כסלע כיתר מסלע. עיין חי' רשב"א דמקיים פירש"י דקאי אגלגולת ומ"ש רש"י דברייתא היא היינו דאלו מימרא דאמוראי הא כ' תוס' לעיל מ"ו ע"א דבמימרא דאמוראי לא שייך בהני כללי. ועיין עירובין ז' ע"א דמקשו תוס' מאי קאמרי ב"ה כדי שינטל מן החי וימות הא לב"ש בשיעורא דמלא מקדח ונטל מן החי וימות ולכאורה י"ל בתרתי פליגי לב"ש הי' עיקר הל"מ לענין טהרת אהל יאמר כמלא מקדח ומלא מקדח כפחות ממלא מקדח לחומרא וממילא בינטל מן החי נצמח קולא דלא מיטרף עד ביתר ממלא מקדח ומשו"ה לא הו"מ למימר כדי שינטל מן החי וימות דתלי תניא בדלא תניא דהרי עיקור השיעור נאמר לענין טהרה וב"ה ס"ל דשיעור כסלע וס"ל עיקור השיעור נאמר בטרפה כסלע והוה כיתר מסלע לחומרא בטריפה ומינה ילפינן לענין טהרה אע"ג דהוה לקולא ע"כ אמר כדי שינטל וכו' דתלי לא תניא בדתניא דעיקר הל"מ ע"ז נאמר וק"ל:

עד סאתיים בחצי לוג דברי מהרש"א בחי' אגדות בכאן צע"ג דמבואר במנחות כ"ח ע"ב דלכ"ע אין עושים מנורה של חרס ובעץ הא דפליגי אבל בחרס לכ"ע פסולה וע"ש פירש"י אפי' לפני מלך ב"ו אין עושין כן ע"ש ודבריו צ"ע.