עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 11 · Segment 4

ראו אותו יוצא במנעל פחות ביה"כ. ע' בקה"ע מבואר שפי' נפחת שהמנעל נפחת למטה. ואשתמיט מיניה דברי תה"ד (סי' קמ"ט) שכ' ראיה דמותר לעמוד ביה"כ ע"ג כלי עור וז"ל וראיה קצת דהא כתב הא"ז וז"ל ונראה דמותר לצאת במנעל קרוע ושיעור הקריעה איני יודע ומסתמא אינו רוצה לומר קרוע למטה בכף הרגל אלא קרוע למעלה וכיון דשרי מנעל קרוע כ"ש לעמוד ע"ג כלי עור דשרי עכ"ל. וכן פסק בש"ע א"ח (סי' תרי"ד ס"ב) וע"ש בביאורי הגר"א סק"י שכ' שדברי הא"ז דמותר לצאת במנעל קרוע הוא מדברי הירושלמי הללו. ובאמת מבואר כן להדיא בא"ז ה' יה"כ (סי' רע"ז) שלמד כן מדברי הירושלמי האלו. ועשו"ת רדב"ז (ח"א סי' שע"ז) וכיון דהתה"ד פי' דברי הא"ז דמיירי שנפחת למעלה א"כ האי נפחת הוא למעלה ולא למטה דאל"כ אין ראיה מזה לדינו של הש"ע דמותר לעמוד על כלי עור וע"כ הפי' בירושלמי שנפחת למעלה ולא למטה. וע' בפני משה שכ' וז"ל ודחי לה הש"ס דמה את ש"מ מזה. שכן אפי' יראי שמים יוצאין כך ביה"כ לפעמים אם א"א בענין אחר כגון במקום מטונף וכיוצא בזה עכ"ל ואם כן הוא הפי' בירושלמי א"כ אין ראיה לדינו של התה"ד וע"כ ליתא לפירושו רק שכן יראי שמים יוצאין היינו אפי' שלא לצורך וכן מבואר להדיא בא"ז דמותר לצאת במנעל קרוע אפי' לכתחלה: