עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 2

ר' יוחנן מיקל לנשיא כו' עיין מ"ש בציון ירושלים. הנה מ"ש דבש"ע איתא דמותר להשתמש בעליות ליתא דשם איתא דיש להסתפק בזה כו' וגם מ"ש דצ"ל דשאני כאן דדמי להיכל הוא תמוה ואין לו כותר גם מ"ש דדברי ר' יוחנן סותרים זה את זה י"ל לפמ"ש התוס' במכות (י"ג א' ד"ה אילן) לחלק דגגין אינם קודש והאויר הוא קודש. ועי' חי' מהרש"א שם ובמל"מ ה' שגגות (פי"א ה"ד) א"כ כאן בירושלמי דאיתא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא י"ל דהיה באויר שלא כנגד הגג ולק"מ (רק מה שהיה נתקדש בקדושת ביהמ"ד והיה שם אויר ושם שטחו הבגדים). וע' בשו"ת פאר הדור להר"מ (סי' ע"ד) שמותר להשתמש בעליות של ביהמ"ד ולכאורה הוא נגד פסק הש"ע דיש להסתפק בזה וי"ל דהר"מ אזיל לשיטתו שהשמיט (בפ"ו מה' בית הבחירה) דעליות ההיכל נתקדשו ועצל"ח פסחים (דפ"ו) שביאר דעת הר"מ דס"ל דאדחי במסקנא הך תירוצא וע"ש. ולפ"ז כיון דכל עיקר טעם הר"מ דיש להחמיר בעליות משום דדמי להיכל וכיון דס"ל להרמב"ם דגם בהיכל לא נתקדשו עליות מכ"ש בביהמ"ד משא"כ לפי שיטות הר"י ומהר"ם ותוס' שבועות (י"ז ב' ד"ה וטמא) דהעליות נתקדשו א"כ י"ל ה"ה בית המדרש. הן אמת שצלע"ק על הצל"ת שסובר בדעת הר"מ דגם עליות ההיכל לא נתקדשו דהא כ' בה' מעה"ק פ"ה ה"ד וז"ל אבל אם שחטן בגגן של היכל פסולין שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל. וא"כ תקשה למה כתב הר"מ בגגות ולא כתב יותר רבותא דאפ' בעליות ההיכל פסול כששחטן מוכח דבעליות כשר ועכ"מ שם שמבואר להדיא כן וצ"ל דס"ל דכל עליות ההיכל היו פתוחות וכמ"ש הצל"ח בלשון ואולי וא"כ בעליות מותר כיון שפתוחות והבן. וצל"ע על העץ חיים (מדות) פ"ד מה' מלכים שכ' וז"ל ואפשר הדין דבעליות לא היה חייב הנכנס לשם ולא מן הדין הי' נזהרין ליכנס לשם אלא מעלה עשו בה שאין אסור אלא בבית קדשי הקדשים אשר שם הארון אבל העלי' ה"ל כמו גג עכ"ל דא"כ דהוא רק מעלה בעלמא מאי מקשה הש"ס בפסחים שם להוכיח דעליות נתקדשו דהא הוי רק מעלה וצע"ג. ועי' בריטב"א במכות שם שגג ההיכל לא נתקדש בקדושת ההיכל אבל עכ"ז אוכלין שם יע"ש: