והלכתא אין מעמידין אותה בקיבת נבלה כו' עד מאי טעמא חלב המכונס בעור קיבה פירשא בעלמא הוא ה"ר שלמה ז"ל דחה גירסא זו מרוב הספרים ומחק אותה והיא כתובה בכל ספרי ספרד ובהלכות הרי"ף ז"ל וראיותיו של רבינו שלמה בדחיית גירסא זו כתובה בפירושו מפני שבכמה משניות שנינו איסור חלב קיבה שבא ממקום אסור כגון כשרה שינקה מן הטרפה וקיבה שבשלה בחלבה אסורה ולא אמרינן פירשא בעלמא היא וה"ר יעקב ז"ל העמיד גירסא זו על מכונה ואמר דכי אמרי' פירשא בעלמא הוא ה"מ בחלב קרוש בששהתה כדי להעמיד ועלה אמרינן במס' ע"ז אסור פרשייהו דכיון שקרש ועמד הוה ליה עיכול וכפירשא בעלמא הוא חשיב ועלה אמרי' הכא והלכתא אין מעמידין בעור קיבה אלא בקיבה עצמה כו' וכי אמרי' קיבה שבשלה בחלבה אסורה וכשרה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה בשלא היה החלב בקיבה כדי לקרוש ולהעמיד אלא שהוא שורפה כשהיא לחה מן החלב בעינו לפי' אסור מפני שדינו כדין המקום שבא בכאן לשם כלומר כחלב של מניקה וטעם זה נכון וברור:
קריאה במקור
המאור הקטן על חולין · דף 43a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c113e700cd4491743ea35906c546a4e8b9c93845800b10fb8afbc474aa94c02c