שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 2 · Integer 3

סחטו לשם יין והתרו בו משום מכל אשר יצא מגפן היין וגו' א"ר בא בר אחא כו'. —יש להפך ולתקן וכצ"ל: מכל אשר יצא מגפן היין וגו' תני בשם ר' לעזר מכל אשר יצא מגפן היין אף העלין והלולבין במשמע א"ר בא בר אחא טעמא דראב"ע (פי' שבמשנתנו) משום ביריה ותני כן מחרצנים ועד זג להביא את השלש שבינתיים (פי' שאין לך ענבה שאין בה ב' חרצנים ועם הזג הן שלש ושלש אלו כביריה הן וכר' יוסי וע' בבלי ל"ד ב') ר' לעזר בן עזריה כר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר פרט וכלל הכל בכלל ורובא מדר' ישמעאל דר' לעזר בן עזריה אמר אפי' כלל ופרט וכלל הכל בכלל (פי' דכתיב וכל משרת ענבים לא ישתה כלל וענבים לחים ויבשים לא יאכל פרט כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין חזר וכלל; וע' ק"ע שגורס "פרט וכלל ופרט" ואין זה מחוור דמדה כזו לא מצינו בכל הירושלמי וגם לא בכל הבבלי לבד מבנזיר ל"ד ב', אבל כבר העירו הראשונים דלשון נזיר משונה והמבין יבין) לאי זה דבר כו' השלש שבינתיים (פי' שדוקא אוכל השלש שהן כבריה לוקה וכ"ש למעלה) ע"ד דר' יוסי (פי' שסבר דזג הוא החיצון) אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת (פי' שאכל ב' חרצנים וזג ולא היה בהן אלא חצי זית בלבד) כו' דעתון דרבנין פטור על דעתיה דר' יודה אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות (פי' שמשתיהן לא אכל אלא כזית) על דעתיה דראב"ע חייב שתיים (פי' אחת משום שאכל זג אחד דהיינו גרעין ושני חרצנים דהיינו שתי קליפות משתי ענבות ואחת משום כזית וכעין זה לעיל ה"א "אכל ענבה שיש בה כזית חייב שתים") על דעתון דרבנן אינו חייב אלא אחת (פי' משום כזית) א"ר אבון אתייא כו' אין תימר כר' יודה ויימר שני זגין וחרצן (פי' דשני גרעינין וקליפה אחת כך היא בריית ענבה כמו שנתבאר למעלה מה שאין כן גרעין אחד ושתי קליפות משתי ענבות).