כך אדם מיטמא על אבר מת מצוה א"ל ר' יוחנן ויש כן זו. — ע' בספר תוה"א לרמב"ן שער הכהנים שהעתיק "א"ל ר"י ויש כאן מת מצוה שיטמא לו", ואיני יודע אם כך היה הנוסח לפניו בירושלמי או שהוסיף בעצמו לבאר הדברים.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' יודה אומר כשם שאדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו כך מיטמא על אבר מן החי מאביו. — צ"ל: כשם שאין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו כך אינו מיטמא על עצם כשעורה מאביו (וכן בספרא ר"פ אמור: שאין אדם מטמא על אבר מן החי מאביו אבל מטמא על עצם כשעורה מאביו ר' יוסי אומר אין אדם מטמא על עצם כשעורה מאביו ע"כ, ויש להגיה שם "ר' יהודה" במקום "ר' יוסי" וכמו שהעתיק הרא"ש בהלכות טומאה, וכעין זה איתא נמי במסכת שמחות פ"ד הכ"ז).
מעשה ביוסי בן פכסס שעלת על רגלו נומי כו'. — בפירוש הקצר ביאר שנומי היא יבלת ובפ"מ פירש בשר חי וכפרש"י בע"ז יו"ד ב', אבל באלה אין מנהג הרופאים לחתוך את כל האבר. וראיתי במוסף הערוך ע' נם ד' שהוא מין נגע ומורסא הפושה ואוכל את הבשר ע"כ, ונ"ל שזהו המכונה אצל הרופאים נגע הסרטן על שם שהבשר הנוסף אדום כסרטן ובימי חז"ל היה נגע זה מכונה "נומי" שהיא עלוקה (ע' ערוך ע' נם ה') ג"כ מאותו טעם שהעלוקה ג"כ אדומה וידוע שאין לנגע זה תקנה אלא סכין.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ab01cb9977e2d5c538f7aa4ea57d8c13d372a8dc701241bab5bf03dc985806b6