שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 9 · Integer 2

א"ר זעירא קומי ר' מנא ולא מתניתא היא. — צ"ל: א"ר עזרא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68).

אלא אמר הריני נזיר מכבר ונזיר לאחר כ' יום ר' לעזר כו'. — צ"ל: אלא אמר הריני נזיר מכבר ונזיר לאחר כ' יום הדא היא דתנינן הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן התחיל מונה את שלו ואח"כ נולד לו בן משלים את שלו ואח"כ מונה את של בנו (פי' וה"נ משלים נזירות ראשונה ואח"כ מונה את השנייה) ר' לעזר וריב"ח תריהון אמרין השלים נזירות בנו לעולם אין נזירותו חלה עליו עד שיביא קרבן ומגלח כנזיר שנטמא (פי' ונזיר טמא אינו מתחיל למנות נזירות טהרה עד שיביא קרבנותיו לרבי או שמגלח לר' יוסי ב"ר יהודה ע"ל פ"ו ה"ח, ודברי ר' לעזר וריב"ח נאמרו אסיפא דמתניתין באומר הריני נזיר כשיהא לי בן ונזיר והתחיל מונה את שלו ונולד לו בן והניח את שלו והתחיל למנות את של בנו משלים את של בנו ויביא קרבנותיו ומגלח ואח"כ חוזר ומונה שלשים יום על שלו שאין גידול שער פחות משלשים יום. ולהוציא מפירוש המיוחס לרש"י בבלי י"ג ב' שלדעתו אינו מגלח על של בנו אלא עד שישלים את שלו ע"ש, ולפי נוסח שלפנינו בירושלמי כאן ר' לעזר וריב"ח אמרו דבריהן ארישא דמתניתין אבל לפי זה דבר פשוט הוא ולא היו צריכין לאומרו).

וכא לא כטמא מת שנזר הוא. — פי' וכמו שטמא מת אינו יכול למנות נזירות טהרה עד שיטהר ה"נ זה שאמר הריני נזיר כשיהא לי בן ונזיר, אינו יכול להשלים את שלו אחר שנולד לו בן עד שישלים את של בנו.