פשיטא דא מילתא לא היפר לה בעלה של ראשונה ועברה כו'. — צ"ל: לא היפר לה בעלה של ראשונה ועברה על נדרה ואח"כ היפר לה לוקה (פי' שאין הבעל עוקר למפרע אלא מכאן ולהבא כמבואר למטה ה"ד) שנייה מהו שתלקה (פי' בשאמרה השנייה לא נתכוונתי אלא להיות כמותה ולדעת ר"ש) א"ר יוסה מאחר שזו לוקה זו לוקה ותעשה שנייה כאומרת הריני נזירה עשרים יום (פי' כגון שלראשונה היפר הבעל אחר כ' יום והרי היתה נזירה כ' יום וכשאמרה השנייה שכיוונה להיות כמותה היא כאומרת הריני נזירה כ' יום ולכך היא צריכה להיות נזירה שלשים יום וכענין ששנינו בפ"א מ"ג באומר הריני נזיר יום אחד) א"ר יודן לא ר"ש היא ר"ש כדעתיה כו' (ע' שבועות פ"ה ה"ד).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 3 · Integer 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ab01cb9977e2d5c538f7aa4ea57d8c13d372a8dc701241bab5bf03dc985806b6