מה ביניהון לעשות צבור וכו'. התם דף ל"ג ע"ב קאמר לחלק כן אליבא דר"ש ורבנן דברייתא אבל בפלוגתא דר"א ורבנן במתני' פליגי כדפרישית במתני' מאן דאמר מלבנין בבדוקין וכו'. משמע דמוקי למתני' ברעפים חדשים כדפרישית וכאוקמתא קמייתא מדברי רבה בר בר חנה דקאמר מפני שצריך לבודקן אבל לאמרי לה מפני שצריך לחסמן אין חילוק בין חדשים לישנים והכי מסיק התם לקמן דף ל"ד גבי בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא וכו' א"ל אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה ותפס לזה הרמב"ם ולפיכך סתם וכתב בפ"ג מהל' יו"ט בהל' י"א אין מלבנין את האבנים לצלות או לאפות עליהן מפני שמחסמן ובין חדשים ובין ישנים מיהת מתחסמין הן ביותר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק המביא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee305fcceb3b2afaa0b132563c99251582838fb4bea31467df103721ec5d7f9d