באילין פיצולייא הוה עובדא. כבר כתבתי במעשרות שם דהיינו כדגריס בבבלי שלהי מכלתין בעא מיניה ר"ש בר רבי מרבי פצעילי תמרה לר"ש מהו א"ל אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצימוקין בלבד וכפי' התוס' שם דפצעילי תמרה פגי תמרה הן שעדיין לא נתבשלו וסופן להיות נגמרין ופוצעין אותן לשנים בסכין ומעלין אותן לגג ליבשן ולא הוו כגרוגרות וצימוקין דלא דחנהו בידים דלא היו ראוין מעולם וזהו דקאמר הכא אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד כלומר כמו תאנים וענבים שמעלין אותן ליבשן וליעשות גרוגרות וצימוקין וראוין הן מעיקרא אלא שדחה אותן בידים ולאפוקי באלו שלא היו ראוין מעולם ועכשיו נעשו ראוין כגון שרואין אותן שנתבשלו כבר לית בהו משום מוקצה מטעמא דלא דחינהו בידים ונקטינן מיהת מכאן דכמו דאמרינן בעלמא דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי כגון בקדשים דמסקינן דלא כר' יוחנן דס"ל הוי דיחוי וכדפסק הרמב"ם וביארתי לזה בכמה מקומות. וכן לענין דיחוי אצל מצות דפשטינן בפ' לולב הגזול גבי הדס שנקטם ראשו ועלתה בו תמרה דדיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי כ"א בנראה ונדחה לא אפשיטא התם הבעיא אי הוי דיחוי במצות או לא ונקטינן לחומרא. ה"נ לענין איסורא דמוקצה דאמרינן כעין ה"ג כדמוכחא מהתם ומהכא דכל היכא דלא היו ראוין מעולם והיום הוא דנראו לא אמרינן בהו איסור מוקצה לר"ש דקיי"ל כוותיה לגבי שבת דלא דמי לגרוגרות וצימוקין שהיו ראוין כשהיו תאנים וענבים ודחנהו בידים לעשות מהן גרוגרות וצימוקין ואסח דעתיה מינייהו כל זמן שלא נתייבשו לגמרי ומפני שמסריחות בינתיים כדקאמר הכא וכך הביא הרמב"ם ז"ל לזה הטעם בהל' שבת בפ' כ"ו בהל' י"ד ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee305fcceb3b2afaa0b132563c99251582838fb4bea31467df103721ec5d7f9d