ולא מספקין וכו'. כל זה הביא הרי"ף ז"ל בפרקין. ונראה דסובר דלהלכה היא דגם בכה"ג דאיתמר הכא נמי אסור. עוד כתב הרי"ף ירושלמי וכולן שעשו בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשו עשו בשבת ואצ"ל בי"ט ושמעינן מינה דמאן דעבר ואקני בשבת מקרקעי או מטלטלי הקנאתו הקנאה עכ"ל ולא נמצא זה בירושלמי בספרים שלפנינו. ותוספתא היא במכלתין פ"ד. והר"ן כתב על זה מיהו בתרומות תנן שאם הפריש תרומה ומעשר בשבת דינו כמבשל בשבת דבשוגג יאכל במזיד לא יאכל עכ"ל ולפ"ז יש לדון ג"כ במה שהוכיח הרי"ף מתוספתא זו לענין הקנאה דאפשר אם במזיד עבר ועשה דלא כלום היא אלא שכבר הסכימו כל הפוסקים לדעת הרי"ף כמו שהוכיח כאן וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות מכירה והטור וש"ע ח"מ בסוף סי' רל"ה וליישב קושית הר"ן מההיא דמתני דתרומות י"ל דלא דמי הנך דחשיב הכא להאי דמפריש מעשרות ומבשל דהתם איכא טעמא דאתי לאימשוכי ולמיעבד זימנא אחריתא וסברא זו נלמדה מהאי תלמודא דתרומות וע"ש בפ"ב דתרומות בהלכה ג' מה שנתבאר מענין זה בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee305fcceb3b2afaa0b132563c99251582838fb4bea31467df103721ec5d7f9d