מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 7

מתניתא מסייעא לר' יוחנן וכו'. ובבבלי דף ט"ז ע"ב דמותיב מהאי ברייתא לרב דקאמר עירובי תבשילין צריכין כזית בין לאחד בין למאה דהא תניא עירוב תחלתו וסופו אין לו שיעור מאי לאו אין לו שיעור כלל לא אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה. ומשמע דבין בתחלתו ובין בסופו יש לו שיעור למטה וכדמפרש התם לעיל מינה והא דקתני במתני' שייר כל שהוא וכו' דלאו כל שהוא ממש קאמר אלא דאית ביה כזית וכ"כ הטור בסי' תקכ"ז ובלבד שיהא בו כזית שזהו שיעורו בין בתחלתו בין בסופו. ומדברי הרמב"ם בפ"ו בהל' ג' לא שמעינן בהדיא דגם סופו בעינן כזית שלא כתב שם אלא סתם עירובי תבשילין שיעורו אין פחות מכזית בין לאחד בין לאלפים ואפשר לפרש דהא דקאמר הכא לית הדא פליגא על ר' יוחנן וכו' בניחותא הוא כלומר הא דקאמר רב אומר אני אין פחות מכזית היינו בפחות מזה אינו יוצא כלל ואם יש בו כזית אפי' לאלף סגי והיינו דר' יוחנן דקאמר עלי ועל מי שלא עירב ואפי' הן אלף ודקאמר מתניתא מסייעא לר' יוחנן ה"ק דהא דקתני אין לו שיעור היינו בין לאחד בין לאלף בכזית סגי ואין לו שיעור על בני אדם קאי וזהו כר' יוחנן דקאמר שאומר עלי ועל מי שלא עירב ולא דפליג על רב אלא הואיל ור' יוחנן הוא דקאמר בפירוש עלי וכו' קאמר מסייעא לר' יוחנן ולפ"ז לא פליגא הא דהכא על המסקנא דהתם. ודע דהא דכתבו המפרשים בשם הירושלמי דשיעור עירוב תבשילין בכביצה לא נמצא זה בירושלמי שלפנינו שזה מן הראבי"ה שהיה לו ירושלמי בגי' שונים וכן להא דהובא בהגהת מיימוני פ"ו מי"ט ירושלמי עירוב תבשילין כך הוא נוטל פת כביצה ותבשיל ככזית ואומר כו' מי"ט לחבירו ומי"ט לשבת וכו' ופי' ראבי"ה הא דאמר מי"ט לחבירו היינו שבא י"ט בע"ש ושבת הוא י"ט שני ואשמעינן שצריך להזכיר שניהם וכו' ע"ש והביא לזה הב"י סי' תקכ"ז ופלפל הרבה בפירושו ע"ש וכל וה לא נמצא בהירושלמי שלפנינו אלא שלפני הראבי"ה היה לו הירושלמי בהעתקות אחרות וכן תמציא עוד לקמן בריש פ"ק דתענית שהבאתי מ"ש הראבי"ה והוא במרדכי ולא כן הגי' בירוש' שלפנינו ע"ש: