כל עמא מודייא באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא. נראה דהא אתיא כמ"ד סמיכת אשם מצורע דאורייתא דהא מחמיר ביה בסמיכה דלכ"ע בעינן ביה תכף לסמיכה שתיטה וזה כהאי דבעי למימר בפ"ג דזבחים דף לג גבי כל הסמיכות שהיו שם קורא אני עליהן תיכף לסמיכה שחיטה חוץ משל אשם מצורע שהיה בחלל שער נקנור לפי שאין מצורע יכול ליכנס בעזרה וכו'. ואלו למאי דאסיק התם כאיכא דאמרי וכו' אלא איפוך סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא ותיכף לסמיכה שחיטה דאורייתא א"כ כיון דסמיכה זו מדרבנן מהיכי תיתי דנחמיר בה אפי' אם הסמיכה היא מאתמול וכן אין לחלק בין בזמנו לבין עבר זמנו כדמחלק ר' יוסי לקמן ואין כאן מקומו להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee305fcceb3b2afaa0b132563c99251582838fb4bea31467df103721ec5d7f9d