הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי. כבר ביארתי בסוף פ"ד דמעשר שני דמה שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה ממעשר שני כחכמים דהתוספתא דהכל חולין הוא משום דסמיך אמה דאיתמר בבבלי פ"ק דפסחים גבי פסקי הלכות ותפס זה לעיקר ודלא כפי' התוס' שם דמיירי שכל הככרות קשורים זה בזה וכו' דהא משמע דבכולא שמעתא דהתם טעמא משום דתלינן בעכברים הוא וע"ש. לא סוף דבר שצורך לרבים בו וכו'. מכל הלין דאיתמר בסוגיא זו למדין אנו שיש להקל אם הוא איסטניס או שיש איזה צורך לרבים וכיוצא בזה. והכא קאמר דטעמא דשמואל דמיטען מערס לערס משום דאיסטניס הוה ובבבלי פ"ג דף כ"ה קאמר גבי שמואל דטעמא משום דרבי' צריכי' לו וגבי ילתא דשרא לה רב נחמן למיפק אאלונקי קאמר משום דבעיתא שמעינן מיהת דדין איסטניס וכן רבים צריכין לו תרווייהו שווין הן להיתירא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee305fcceb3b2afaa0b132563c99251582838fb4bea31467df103721ec5d7f9d