שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 2

אע"פ שהוא מונח ברה"ר פטור כו'. —צ"ל: אע"פ שהוא מונח ברה"ר חייב (פי' דמה שהלכה במקום עשבים וצרורות שינוי הוא) ר' לעזר אמר כל דבר שהוא חוץ לגופה (פי' שאינה מזקת בגופה ממש אלא ע"י דבר אחר כגון צרורות) לא חלקו כו' בו ברה"ר לחצי נזק (פי' ואע"פ שדרכה להתיז צרורות מ"מ חייבת חצי נזק. והנה מהירושלמי כאן מבואר דלית ליה שדין צרורות הל"מ דמשלם חצי נזק, ושלא כפרש"י בבבלי ג' ב' ורא"ש רפ"ב, אלא שהחכמים הראשונים אמרו כן וכן נהגו אחריהם דור אחר דור. ונראה שבאמת זה הוא מה שבבבלי י"ז ב' אחרי שקלא וטריא מסיק רבה "חצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה" דהיינו הלכה מקבלת חכמים ומהילכות מדינה; וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"ב ה"ג מנזקי ממון שכתב דחצי נזק צרורות "הלכה מפי הקבלה היא" ולא הזכיר הל"מ כדרכו במקומות אחרים, ע' פ"א הי"ב וי"ח מתפילין וכן בפ"ג ה"א שם ועוד בפ"ג ה"כ מלולב ופ"י ה"י ממאכלות אסורות ופ"י ה"ו מתמידין, וזה מוכרח לפי שיטת הרמב"ם בהקדמתו לפה"מ שאין מחלוקת בהלכה למשה מסיני והרי בצרורות חלק סומכוס לקמן ה"ב ובבלי י"ז ב').