מ"ד נפש ניזוק הכהו הראשון הכיית מיתה כו'. — צ"ל: מ"ד נפש מזיק הכהו הראשון (פי' שור של ראשון) הכיית מיתה ובא השני ובילבלו אין תימר יש נזקים בכולו (פי' שמשלם נזק אם הרגו באופן שאינו חייב מיתה והוא כרבי בבבלי סנהדרין ע"ט א' דהמתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב ממון) כו' כמ"ד פדיון נפשו של ניזוק אין תימר יש נזקים בכולו הראשון נותן נזקו והשני פטור (פי' דהא בשעה שבלבלו השני כבר היה הניזוק סופו למות ולא היה שוה כלום) אין תימר אין נזקים בכולו שניהן פטורין (פי' השני פטור מכופר שהרי לא היה שוה כלום כשהמיתו וגם הראשון פטור שאינו חייב כופר עד שימות על ידו וכאן מת על ידי השני וע' בבלי כ"ז א' ופרש"י ד"ה פלוגתא).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 4 · הלכה 6 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 18014a56483877592f452067d275a0830e97274d6774337d24ccd7cad0d9af4b