אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה א"ר אחא ליידא פשטה כו'. — צ"ל: אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה מתניתא פליגא על ר' בון בר חייא הגונב כיס חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה עד שלא בא עליו איסור שבת ואם היה גורר בו ויוצא פטור שחל עליו מיתה ותשלומים כאחד הא אם לא חלו עליו שניהן כאחד חייב בתשלומין אריבר"ב תיפתר כגון דהוי אילין כיסייא רברבין שדרכן לקנות בגרירה ולית שמע מן הדא כלום (ובזה נשלמה הלכה זו ומה שבינתיים מיותר, וכ"ה בקידושין פ"א ה"ה ד"ס ע"ד).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 3 · הלכה 4 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 18014a56483877592f452067d275a0830e97274d6774337d24ccd7cad0d9af4b