שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 10 · הלכה 10 · Integer 2

אבא הושעיה איש טרייא הוה קצר כו' דלא יהוון ברייתא אמרין מדידן לבש. — פי' שהיה מחמיר על עצמו ולא היה נוטל לעצמו כלום מהחוטין שהיה מוציא מהבגדים ומחזיר כולן לבה"ב, ועוד היה חושש שמא יחשדו אותו שלוקח לו חוטין מהבגדים לפיכך לא היה עושה בגד לעצמו אלא ממין צבע אחד של צמר מפני שדרך הכובסין שעושין בגדים לעצמן מכמה מיני צבעין מהחוטין שמוציאין לעצמן מכמה מיני בגדים שנותנין להן לכביסה; והיינו דתני בתוספתא סופי"א ישעיה איש טיראה היה נוהג בחסידות ונוטל את הכל (צ"ל "ונותן את הכל", פי' שנותן כל החוטין לבה"ב ואינו נוטל לעצמו כלום ומפרשי התוספתא נדחקו לפרש כפי נוסח שלפנינו ע"ש). וברור אצלי שישעיה איש טיראה דתוספתא הוא עצמו אבא הושעיה איש טיריא דירושלמי (וכעין זה מצינו בתוספתא חולין פ"ג "ישעיה הבושם" ובמקומו בבבלי שם נ"ה ב' "ר' אושעיא הבושם"), והנה איתא בב"ר רפנ"ח יום שמת ר' אבין נולד ר' אבין בריה יום שמת ר' אבין נולד אבא אושעיה איש טריא (וכעין זה במ' קהלת פ"א ומדרש שמואל פ"ח ויש שם ט"ס ע"ש) ונראה שר' אבון שבירושלמי בר מחלוקתו של ר' מנא הוא ר' אבין בן ר' אבין שבב"ר שמבואר בקידושין פ"א ה"ז דר' אבון כד עברה ביה אימיה מיית אבוה (ומ"ש בב"ר "יום שמת ר' אבין נולד ר' אבין בריה" לאו דוקא דלא בו ביום נולד רק קרוב ליום מותו), ומאחר שר' אבין זה ור' מנא היו תלמידי ר' יונה ור' יוסי תלמידי ר' זעירא או ר' זירא חבירו של רבה יהיה זמנו של אבא הושעיה איש טריא בימי ר' אשי או מר בר רב אשי ומוכרח שהתוספתא נתחברה עוד אחר הזמן הזה וע' מ"ש בשביעית פ"ז ה"ב.