שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 9 · הלכה 10 · Integer 2

ר' חזקיה אמר בשתי שבתות פליגין כו'. — חסר כאן ותחלה צ"ל: תני (בבלי קי"א א' וכן בתוספתא פ"י, אלא שבתוספתא נתהפכה הגירסא בט"ס וע' מ"ש פ"מ לעיל פ"ח ה"ג) נתן את האשם ליהויריב ואת הכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם דברי ר' יהודה וחכ"א יחזיר אשם אצל כסף אמר רבי לדברי ר' יהודה אם הקריבו בני יהויריב את האשם אינו מתכפר לו עד שיביא אשם אחר ויתן לבני ידעיה (בתוספתא שם יש השמטה) ואם קיים האשם יחזיר כסף מבני ידעיה אצל בני יהויריב ויקריבו בני יהויריב את האשם ויתכפר לו ואם עבר משמרו של יהויריב יחזיר אשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו ר' חזקיה אמר בשתי שבתות פליגין ר' יוסי אמר בשבת אחת מ"ד בשתי שבתות נתן את האשם ליהויריב במשמר יהויריב ואת הכסף לידעיה במשמר ידעיה אבל אם נתן את האשם ליהויריב במשמר ידעיה ואת הכסף לידעיה במשמר ידעיה דברי הכל יחזיר אשם אצל כסף זאת אומרת אנשי משמר שזכו בקרבן שלא בשבתן מוציאין אותו מידן מ"ד בשבת אחת פליגין נתן את האשם ליהויריב במשמר ידעיה והכסף לידעיה במשמר ידעיה זאת אומרת אנשי משמר שזכו בקרבן שלא בשבתן אין מוציאין אותו מידן (פי' כן מוכח מדברי ר' יהודה ואף חכמים לא נחלקו עליו אלא משום דשלא כדין עשו בני יהויריב שקיבלו אשם לפני הכסף ובין לר' חזקיה ובין לר' יוסי זה שאמר רבי "ואם עבר משמרו של יהויריב כו' ויתכפר לו" היינו אחר שחזר בפעם השנית משמר של יהויריב וכמבואר למטה) ואם עבר משמרה של יהויריב כיני מתניתא ואם אחר שחזר משמרו של יהויריב ולא הקריבו את האשם (פי' דאפי' לר' יוסי בפעם ראשונה כשנתן להם את האשם במשמרתן מאחר שהגוזל עדיין לא נתן את הכסף לא היו רשאין להקריב את האשם, אבל בפעם שנית שכבר הוציא הגוזל את הכסף מתחת ידו אע"פ שנתנו לבני ידעיה יש להם לבני יהויריב לתובען ולקבל את הכסף ולהקריב את האשם) יוליך את האשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו זאת אומרת כו'.