אפה בו את הפת פי' המורה בין בחדש שציננו וחזר והסיקן בעצי היתר ובין בישן בהיסק עצי איסור הו"ל בתרווייהו זוז"ג שהפת שנאפת בחדש בהסק שני באת ע"י גורם האיסור שנתחזק בהן התנור מראשיתו וגורם דהיתר ההיסק שני ואינו נ"ל דלגבי אפיית הפת ליכא אלא חד גורם שאם נאפת בתנור חדש שציננו ע"י היסק שני חד גורם הוא דהיתר ואפילו למ"ד זוז"ג אסור הפת מותרת דאטו שימוש בעלמא ששימש התנור שנתחזק בעצי אשרה יאסר הפת ואפי' נשתמש בעצי אשרה עצמן נהי דאסור להשתמש בהן אבל אם שם כלים עליהן מותרים הכלים בהנאה ואם אפה את הפת בתנור ישן שהסיקו בעצי אשרה הפת אסורה ואפילו (חסר כאן) בעצי אשרה שנאפת בו את הפת ולא ילפי' זה וז"ג אסור אלא מדתני חדש יותץ כדדייק מינה תלמודא בפ' כל שעה ועיין מ"ש שם במהדורא תנינא ותראה הדברים מבוארים:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על עבודה זרה מהדורא תליתאה · דף 49a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Lemberg, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a22b34aa01074d6ab618f7907fbbd949fa1b183e8398d5a6bb4a12e9e4359e12