בתורה הרי זה מותר כקדושת תורה קאמר. משמע מהכא דלא מיירי אלא בנדר והילכך ככתוב בה אסור משום דמתפיס בנדר הוא וכן פי' הראב"ד ז"ל בהשגות פי' י"ב מהלכות שבועות ותמה על הרמב"ם ז"ל שכתב שם לחלק גם בשבועה כן והר"ן ז"ל תירץ דהואיל ובשמעתין דהבבבלי בדף י"ד קאמר במה שכתוב בה דעתיה אהזכרות ש"מ דבנשבע עסקינן ובירושלמי במתפיס בנדר עסקינן ושניהם אמת עכ"ל והכ"מ כתב שם דבתוספתא בפרק שני תני לה לענין שבועה והתוספתא הוי תיובתי' דהראב"ד ע"כ וזהו לפי הגי' הכתובה בתוספתא שלפנינו דגריס בסוף פרק ב' דשבועות האומר נשבע אני בתורה ובשמים פטור אבל גי' הרשב"א ז"ל בחידושיו האומר נשבע אני בתורה חייב ובשמים פטור וגי' זו סייעתא להראב"ד והעיקר כתירוץ הר"ן ז"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 80f4a4b20f0b74d3886a7d6c44bbc37287b17ad7983626a4d7471419e3738125