מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 8 · Segment 3

רב הונא בשם רב הקילוח כבור וכו'. עיקר מילתיה דרב הונא דס"ל ניצוק חיבור מתבא' גם בתלמודא דילן בפ' דלקמן דף ע"ב ע"א והכין פסקו רוב הפוסקי' ז"ל דאע"ג דלענין טומאה לא הוי ניצוק חיבור כדבעי ר' זעירא הכא מ"מ ביין נסך החמירו וכמסקנת הפוסקים ז"ל דלא כר"ת בתוס' שם. ודעת הרמב"ם ז"ל הוא להחמיר ביותר דאפי' בסתם יינם ניצוק חיבור אפי' לאסור בהנאה ואפי' בזמן הזה כדמוכרח מדבריו שכתב בפרק י"ב ממ"א הל' י"ב בדין ניצוק חיבור המערה יין לתוך כלי שיש בו יין נכרים נאסר כל היין שבכלי העליון שהרי העמוד הניצוק מחבר וכו' וכבר נתן הוא ז"ל כלל בדבריו בפי"א הל' ח' כל מקום שנאמר זה שהיין אסור אם היה נכרי שנאסר היין בכללו עובד עכו"ם הרי הוא אסור בהנייה וכו' וכל מקום שנאמר נכרי סתם הרי זה עובד עכו"ם. ולעיל שם בהל' ז' כתב אבל הנוצרים עובדים עכו"ם הן וסתם יינם אסור בהנייה. וכלומר מדבריהם כמו שכתב שם בהל' ג' ואפי' בזמן הזה כמ"ש בפ"ט מהלכה עכו"ם הל' ד' ע"ש ולא חילק בין זמן הזה או לא וכבר כתבתי מזה לעיל בפ"ק. ומיהו לדעת רוב גדולי אחרונים ז"ל דבזמן הזה לאו עובדי עכו"ם הן וסמכו על הא דר' יוחנן בריש פ"ק דחולין שהזכרתי שם סתם יינם אינו אסור אלא בשתיה וכן אמרינן ניצוק חיבור לכלי שיש בו סתם יינם או מגע שלהן ביין שלנו ולענין לאסור בשתיה ולא בהנאה כמבואר זה בדברי הרשב"א ז"ל בת"ה שם בסוף שער החמישי והביאו הב"י בסי' קכ"ו. ובענין דמסיק הכא אליבא דרב הונא דסבר נתנסך הבור נתנסך הקילוח נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור ודלא כר' בא והביאו הרשב"א שם ולמדו מכאן דאפי' למאי דקי"ל ניצוק חיבור נתנסך הבור לא נתנסך אלא הקילוח אבל לא מה שבגת וגרגותני דאין שם אלא תערובת יין וכן הביא זה הר"ן ז"ל ומיהו טעמא דנתנסך הקילוח לא נתנסך הבור לא מצאתי מבואר בדבריהם ז"ל ונראה דטעמא הוי כעין ההיא דר' יוחנן התם לקמן בפ"ה דף ע"ג ע"א המערה יין נסך מצירצור קטן לבור אפי' כל היום כולו ראשון ראשון בטל ודוקא צרצור קטן דלא נפיש עמודיה אבל חבית דנפיש עמודיה לא. ודין זה מוסכם הוא מרוב הפוסקים ז"ל וכמ"ש הרמב"ם בפי"ו שם הלכ' כ"ח ומה שהקשה הראב"ד מברייתא דאגרדמים כבר תירץ הרשב"א בת"ה והביא דבריו בפרק דלקמן במקומו בהלכה י'. ולפ"ז קילוח מן הגת נמי לא נפיש עמודיה חשבינן ליה ויתבאר עוד מזה לקמן:

ובלבד בשותת. כדפרישית וזה מבואר התם בכמה מקומות בפרקין דאינו עושה יין נסך עד שישכשך כדכתב הרמב"ם ז"ל בריש פי"ב שם וכן הא דארמייא נפל לגובא וכו' ידא אושיט וכו' כעין עובדא דאמר התם בדף נ"ט ע"ב ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא אידרי נכרי ושקליה אמר להו רב אשי נקטוהא לידיה כי היכי דלא לישכשך ביה ובצרוה עד דשייפא והביאו הרמב"ם ז"ל שם: