הדא דאת אמר להאמינן שאינן שאובין. מה שרצה הר"ש ז"ל שם להביא ראיה מכאן דשאיבה דאורייתא מדמודו בה כותאי כבר דחה בעצמו שכתב ומיהו י"ל דלעולם לא מודו ומ"מ מטהרין משום דשאיבה מדרבנן כדאמרינן בפ' מרובה וכו' בד' ס"ז ע"א וזהו דעת הגאונים ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל דשאיב' כולה מדרבנן היא כמפורש בדבריו ברפ"ד דהלכות מקואות. ובמעיין המטהר בכל שהוא דעתו ז"ל מבואר דגם בטבילת האדם הדין כן כדכתב בפ"ט שם הל' ח' למעלה מזה המעיין וכו' שבהן בלבד טובלין בהן הזבים הזכרים וכו' מה בין מעיין למקוה המקוה אינו מטהר אלא בארבעים סאה והמעיין מטהר בכל שהוא משמע דאדלעיל קאי וכן פירש בכ"מ שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951