מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 8

שברי ע"ז אין להן ביטול. כדפרישית דמחמת שנשברו אין להן ביטול אלא צריך שיבטלן אע"ג דשיברו ע"ז הן וכדרב דהתם בסוף פרק דלעיל דצריך שיבטל כל קיסם וקיסם ופסק הרמב"ם ז"ל בפ"ח שם הלכה י"א כאוקמתא בתרייתא דהתם:

יפה לימדנו רבי וכו'. התם בדף נ"ב ע"א בעא מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובות ע"ז של אוכלים מהו וכו' ושמעינן דלענין איסור פשיטא לן דאין ביטול לתקרובת ע"ז וכדרב גידל בריש פרקין דיליף לה מקרא. ומשמע מהכא דאבני מרקוליס אית בהו משום תקרובת ע"ז כדמחלק בין אבנות הנזרקות לה דאותן תקרובת הן ואין מתבטלין ובין אבני מרקוליס עצמן דע"ז הן ויש להן ביטול כשאר ע"ז כדמוכח מעובדא דר' שמעון ברבי אבל התם דקאמר בדף נ' על מתניתא דאייתי רבה בר ירמיה נכרי שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים מותרות דל"ק מדרב גידל דכעין פנים בעינן וליכא ומשמע דאין חילוק באבני מרקוליס ואפילו אבנים הנזרקות לה אין בהן משום תקרובת לענין דלא מהוי להן ביטול וכן מוכח בהדיא מהא דלקמן שם דף נ"א ע"א דקאמר זריקה משתברת בעינן אלא מעתה אבני בית מרקוליס במה יאסרו וכו' רב אשי אמר כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרוב' לחבירתה ופי' רש"י ז"ל תקרובת לעצמה שהרי אין לה עבודה אחרת אלא זריקתה ובזריקתה נעשית ע"ז ונעבדה ואפי' אחרונה נאסרת משום ע"ז עצמה שמעינן לרב אשי דיהיב טעמא לאיסורא דבתרייתא דמשום ע"ז עצמה היא וכן לכלהו הנזרקות וא"כ לא משכחת לה באבני מרקוליס דליהוי להו שם תקרובת לחוד ולא ע"ז עצמה לענין דה"א דלא תהני להו ביטול ובהכי מסולקת תמיהת הרמ"ך שהביא הכ"מ שתמה במה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ח מעכו"ם בהלכה ט' ותקרובת ע"ז אינה בטילה לעולם אמאי סתם דבריו והא יש תקרובת דיש לה ביטול היכא דלא הוה משתבר כעין פנים וכדחזינן באבני מרקוליס שבטלן נכרי דשרו וכו' דלק"מ דדעת הרמב"ם ז"ל דאין אבני מרקוליס בכלל שם תקרובת לענין ביטול ודקאמר אבני מרקוליס שבטלן נכרי מותרות מהאי טעמא גופיה דאין בהן שום אבן דליהוי עליה שם תקרובת ולא ע"ז עצמה כדרב אשי והיינו נמי דסתם דבריו גם לקמן בהלכה י"ב וכיצד מבטלין אבני מרקוליס וכו' דאף אבנים הנזרקות לה כולן בכלל ע"ז דמרקוליס הן ולא שייכא כלל לשם תקרובת בהן כי היכי דמחלק בין תערובת מרקוליס לשארי תקרובת לענין ביטול: