מה אנן קיימין וכו'. והרשב"א ז"ל בת"ה הארוך למד מזה דבידוע שנעבדו אפי' על המבוזין אסורין ובידוע שלא נעבדו אפי' על המכובדין מותרין והביא הטור לזה שם. ונראה דגם דעת הרמב"ם ז"ל כן שהרי לא כתב שם אלא מפני שחזקתן לנוי וא"כ חלוקה הראשונה בכלל דבריו הן דכשידוע שנעבדו לאו לנוי הן עשוין:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והדא כוסות דבר של ביזיון הוא. והר"ן כתב ובירושלמי גרסינן א"ר כרוספדאי והדא כסות דבר של ביזיון הוא אבל הרמב"ם ז"ל מנה השיראין בכלל המכובדין עכ"ל וגי' הרמב"ם ז"ל היא הנכונה כמו שהוא לפנינו והכי מוכרח מדלקמיה דר' חייה בר בא וכו' א"ל מכיון שהמים צפין וכו' כרב ושמואל דהתם בזה:
ביומוי דר' יוחנן שרון ציירין וכו'. כ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג הל' י' וכבר זכרתי מזה בסוף הל' א' דאפי' צורת אדם קאמר בכה"ג מותר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951