בשם ר' יוחנן ואפי' ביום אידו. והתם בדף ו' ע"ב גבי פלוגתא דר' יוחנן ור"ל אם עבר ונשא ונתן קאמר בהדיא דביום אידן כ"ע לא פליגי דאף בדיעבד אסור כדמוקי לה לברייתא ביום אידן דוקא וכן פסקו רוב הפוסקים ז"ל ובלפני אידיהן בדיעבד מותר כר"ל דהתם משום דתניא כוותיה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ט מעכו"ם הל' א' ומלקמן בהלכה ב' גבי עובדא דר' ביבי משמע נמי דר' יוחנן דהכא ס"ל דביום אידן אסור אפי' בדיעבד דקאמר הורי ליה כהדא דר' יוחנן אסור אלא דלכאורה נראה דנתחלפו שם שמות המ"ד דהא ר' יוסי הוא דהורי ליה ואיהו גופיה קאמר הכא בשם ר' יוחנן דמותר ושמא חזר בו ר' יוחנן ושמע ר' יוסי מיניה דלהלכה מורין דביום אידו אסור אפי' בדיעבד כדאמר התם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במה דברים אמורים בעכו"ם שאינו מכירו וכו'. התוס' בריש פרקין וכן הרא"ש ז"ל הביאו לזה וכתב וכן תניא בתוספתא ומייתי לה בירושלמי ובתוספתא שלפנינו לא מצאתיה. ולמדנו מכאן על מה דסמכינן האידנא להקל והעיקר מה דסמכו להקל מההיא דר' יוחנן בפ"ק דחולין דף י"ג ע"ב דאמר גוים שבח"ל לאו עובדי עכו"ם הן. והרמב"ם ז"ל לא הביא מכל זה ומדבריו שם הל' ד' משמע דעל זמן הזה קאמר דכתב שם אדומים עובדי עכו"ם הן וכו' ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951