מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 2 · הלכה 9 · Segment 4

כל שהראשים והשזרות שלה קיימין. הכי תני בתוספתא פ"ה. והתם בפרקין דף מ' ע"א פלוגתא לענין לטבל בצירן רב הונא אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר ר"נ אמר או ראש או שדרה מתיב רב עוקבא בר חמא ובדגים וכו' ופי' רש"י ז"ל וקשיא לתרווייהו והקשו התוס' דא"כ מאי משני אליבא דמ"ד או ראש או שדרה לכך נראה דמשדרה לא פריך מידי וכו' וזהו דוחק לומר דסימני גואי לא קחשיב וכן הרא"ש ז"ל דקדק על זה לדעת ר"ת דלקמן ועיין במה שתירץ לפי' רש"י ז"ל והוא ג"כ דוחק ובתשובת הרשב"א ז"ל סי' ק"ה ראיתי תירוץ מספיק לזה ששאלו אותו דמאי תירצו לרב נחמן דאכתי נבדוק בחוט השדרה דהא ליכא בטמאין דדמי ליה ולא בעי קשקשת והשיב למה שאתם סבורין לרב הונא מי ניחא אכתי ליתני ראש ושדרה דהא ליכא בטמאים דדמי ליה אלא מאי אמרת אי תנא ראש ושדרה אכתי לא ידעינן ארא ופלמורא ולרב נחמן נמי אי תני שדרה אכתי לא ידעינן אלא היכא דאיכא שדרה אבל ראש בלא שדרה לא ואי תנא או ראש או שדרה הא איכא ארא ופלמורא וכיון שכן תירוצא דכולהו משום דאיכא ארא ופלמורא עכ"ל. ופסק רב פפא הלכתא עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחת ואחת וזהו כדאמר הכא. ומיהו סוגיא דלקמן בהא דבדק רבי וכו' דמייתי ראיה מההיא דתרומות גבינתא איתקלקלת וכו' וכדפרישית בפנים ולכאורה הא תנן התם חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. והכי הלכתא דתנינן לה בבחירתא וא"כ מאי מייתי ראיה מגבינתא להא דלעיל וי"ל דהאי ש"ס לשיטתיה אזיל דפירש התם ציר חגבים טמאים טהור שאינו מכשיר ולעולם אסור הוא. וזהו דעת הראב"ד ז"ל בהשגות בפ"ג ממ"א הל' כ"ב אבל הרמב"ם ז"ל כתב שם מותר לפי שאין בהם לחלוחית וסובר הוא ז"ל דלא סיים הש"ס בתרומות אלא הא לטמא אפי' כל שהוא מטמא ולא לאסור וע"ש והכא נמי ל"ק דה"ק הא עכ"פ משום חגבים גופייהו איכא חששא ואפ"ה התירו ע"י עילה. ומה דמקשי ר' יצחק מאלין איגרתא וכו' ולא משני מידי וי"ל דשאני התם דמשום חומרת אשת איש החמירו וכן אי אמרינן דאילין איגרתא בכל שטרות מיירי משום שאין מוציאין ממון מספק. ועיין בפ"ק דגיטין: