רשב"ג אומר על המכובדין אסורין. הב"י כתב בסי' קמ"א ופסקו הפוסקים כרשב"ג משום דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו. וכבר זכרתי בשם הרי"ף ז"ל שכתב בב"ב ובכמה מקומות דהאי כללא לאו דדוקא הוא ועיקר הטעם משום דרב ושמואל מפרשי אליביה ופסקו הפוסקים כשמואל התם דתניא כוותיה והמדקדק בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז מעכו"ם הל' ח' יראה שכתב ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתן לנוי וכו' ונראה שפירש דבכלים מבוזין אין חזקתן לעבודה שאין עושין כן על המבוזין אלא לנויא בעלמא הן ומודה הוא ז"ל להא דלקמן מה אנן קיימין וכו' וע"ש. ומ"ש התוס' בדף מ"ג ע"ב ד"ה שעל הסדינין וכו' דגי' ר"ח ועל המטבעות כן הוא בהדיא בתוספתא פ"ו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951