תני לא ישלח לו חביות מכורות לחנווני וכו'. הך ברייתא מייתי לה בבבלי פ' גיד הנשה דף צ"ד ע"א ומסיים התם ואם בשביל כבודו מותר וכתב הרמב"ם ז"ל בהל' דעות פ"ב הל' ו' ואפי' מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות. וזהו נלמד מדהכא מהו בתקרובת וכו' ומה שלא הביא ז"ל ואם בשביל כבודו מותר מפני שזה נלמד מכלל דבריו דדוקא אם היא של פיתוי ושל גניבת דעת אסור וממילא אם לכבודו מותר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובירושלם היה הופך וכו'. זהו כהאי דאמרינן בבבלי פ' המוכר פירות דף צ"ג ע"ב עוד מנהג גדול היה בירושלם מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין. והיינו הך דקאמר הכא שהיו הופכין המפה והיו יודעין שלא ליכנס כדי שלא יתביישו כדפרישית בפנים. והרשב"ם ז"ל פי' שם ותקנת טוב היא לקבלת אורחין וכו' ויש לפרש דעל תקנת הסעודה קאמר ומפני הבושה כדמשמע מדלעיל התם וכדמשמע מהכא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951