ואינה מצוה להשיב אבידה. כתב המפרש שהרי תרומת מעשר יש בו השבת אבידה שהרי ממונו של לוי היא וכן ת"מ לכהן אלא ודאי דמיירי שלא תלך ממילא לאיבוד עד שיבא הכהן או תלוי אם לא במקום חיות שבוודאי תלך לאיבוד אבל דמאי ספקא הוא ומשום ספיקו מאבד מעוטו ולא רובו דשמא אינה מצוה השבת ללוי עכ"ל נ"ב וצ"ל דשם מצוה להשיב אבידה ללוי:
קריאה במקור
הגהות יפ"מ על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b1dd0587bbed89767b3c67f7f26c135e5b39ffbac2ba29b55451fa8563234000