הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) · דף 4b

להן להפוך יריעה על פניה אלא פורס עליה סדין או את הבגד גרסי' בפרק השולח גט לאשתו אמר רב נחמן נקטינן ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו נכרי יגנז נמצא ביד מין יגנז ביד נכרי אמרי לה קורין בו ואמרי לה יגנז דחיישינן שמא כתבו נכרי

גרסינן בפרק הנזקין (דף נד:) ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה ס"ת שכתבתי לפלוני אזכרות שבו אין כתובין לשמן א"ל ס"ת ביד מי אמר ליה ביד לוקח אמר ליה נאמן אתה להפסיד שכרך ואין אתה נאמן להפסיד ס"ת א"ל רבי ירמיה נהי דאפסיד שכר אזכרות שכר דכולי ספר מי אפסיד א"ל אין שאני אומר כל ס"ת שאין אזכרות שבו כתובין לשמן אינו שוה כלום ההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו א"ל ספר תורה שכתבתי לפלוני גוילים שבו לא עבדתים לשמן א"ל ס"ת ביד מי א"ל ביד לוקח א"ל מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך נאמן אתה להפסיד ס"ת ומאי שנא מדרבי אמי התם איכא למימר טעי בדרבי ירמיה הכא קא פסיד כוליה אגריה וקא אתי אמר שמע מינה קושטא קאמר.

ירושלמי במגילה בפרק ראשון הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין בעורות בדיו מסורגל וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין וצריך שיהא כותב על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום נחושתן ואם שינה פסול ולא יהא כותב חציו של קלף וחציו של עור ואין כותבין אלא על עור של בהמה טהורה שנאמר (שמות יג) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך:

(מנחות דף כח.) שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן ארבע ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת רבי ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות הן:

שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ^*שם כט.פשיטא אמר רב יהודה לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד הא נמי פשיטא לא נצרכה אלא לאידך ^*ס"י[דר"י אמר רב] דאמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מקיף לה מן ארבע רוחותיה פסולה

אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב ניקב תוך ה"א כשר הא ירכו פסול אמר ר' זירא לדידי מפרשא לי מרב יהודה תוכו כשר ירכו אם נשתייר בו מלוא אות קטן כשר ואם לאו פסול

^*שם כט:אמר רבא שבעה אותיות צריכין ג' ג' זיינין ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ

^*שם לד:ת"ר וכתבתם יכול יכתבם על האבנים נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן בספר אף כאן בספר ^*גי' ד"ת[והיכא דאשמיט בה אות אחת אין תולין דגרסי' בירושלמי תולין בספרים ולא בתפילין ומזוזות]

(דף לא:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה וכזנב

אמר רב חסדא ועל הארץ בשיטה אחרונה איכא דאמרי בסוף שיטה ^*גי' ד"ת כגבוה וכ"ה בס"י [וכ"ג הב"ח]כימי השמים על הארץ ואיכא דאמרי בתחילת שיטה כדמרחקא שמיא מארעא:

וכבר עבדו לה ספריא תקנתא ברישי שיטי כי היכי