עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 3

מה הפרט מפורש שהוא וולד וולדות הארץ כו' וכ"ה בפסחים (פ"ג ה"א) דנה בת"כ בתחלתו בי"ג מדות הובאו ג"כ זה והתם ר' ישמעאל דרש כן. ושם סיים ג"כ וגדולי קרקע והקה"ע מחק זה ובתוס' העזרה כתב שאין זה נכון בעיניו אולם לא ראה בירושלמי כאן ובפסחים שמבואר כגירסת הק"א וכן כתבו הראב"ד והר"ש בת"כ שם כגירסת הק"א. וראיתי להיד דוד (דס"ח ט"ב) שכ' שהר"א פי' וולדות הארץ היינו שגדל מאחר ותמה עליו ע"ש. ואני לא ראיתי זה כלל בר"א שהרי כתב וולד וולדות מן הארץ דבר שנברא מששת ימי בראשית מן הארץ כו' ואח"כ כתב אבל ר' ישמעאל בעי שיהי' דומה לפרט אף בוולדות הארץ וממעט לדגים הרי שר' ישמעאל ממעט מוולדות הארץ דגים ומוכח שלא פי' כהיד דוד. ומה שתמה עוד עליו על מה שפי' דכמהין לא הוי פירי מפירי הנה כן פירשו ג"כ הראב"ד והרא"ש בת"כ והוא כשיטות רש"י בכמה דוכתי. ועי' בבאר שבע (ד' צא א') שהאריך לתמוה על הר"מ ה' מעשר שני (פ"ז ה"ד) שכ' דכמהין ופטריות אין נקחין בכסף מעשר לפי שאין גידוליהן מן הארץ דהא בש"ס ברכות ונדרים (נ"ה ב') מבואר דהם גדלים מן הארץ ואין יונקים מן הארץ ולק"מ דהא כ' הר"מ ה' נדרים (פ"ט הי"א) ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות אע"פ שאין יונקין מן הקרקע גדלין הן בקרקע עכ"ל מבואר דגדולי קרקע נקראין ולא גדולן מן הארץ וע"כ שפיר כ' הר"מ דכמהין ופטריות אין גידולן מן הארץ והאי תנא דקאמר בש"ס אינו משבש הגירסא אלא ה"ק כל דבר שאינו יונק מן הארץ לאו גידולו מן הארץ מקרי וכמ"ש הלח"מ שם. וכן מבואר להדיא ברש"י סוכה (יא ב') על בהמות וז"ל דנהי דגידולי הארץ מקרי על שם שהארץ מגדלתן במרעה ופרנסה אבל גידולים מן הארץ לא אקרי אלא דבר הצומח מן הקרקע ולא בהמות דתניא בהשוכר את הפועלים כו' מה דיש מיוחד דברים שגידוליו מן הארץ יצא החולב והמחבץ והמגבן אלמא לאו גידולין מן הארץ קרי להו תנא עכ"ל מבואר כחילוק שחלקתי וכ"כ הריטב"א בעירובין דכ"ז ע"ב ע"ש, ועי' תוס' סוכה שם מ"ש מקידושין גבי הענקה ודברי התוס' האלו הי' בהעלם עין מהיד שאול כי' רי"ז ביד יוסף ס"ק ל"א ע"ש: